נועם הקטנטונת שלי, סבלה מדלקות בדרכי השתן מגיל 10 חודשים, מהרגע שנכנסה לגן קיבלתי ילדה אחרת לגמרי,
תינוקת שבכל חודש סובלת מדלקת, שלקח לי המון זמן לעלות עליה (בכל זאת, היא עדיין לא דיברה בשלב הזה)
לקח לי ימים, והבנתי את זה רק כשהחום עלה או שהריח מהחיתול היה בלתי נסבל…
אני זוכרת כמה בילינו במיון ילדים בתקופת הקורונה,
עם פעוטה שפשוט סובלת וצריכה קטטר ובדיקות,
כמויות האנטיביוטיקה שהיא קיבלה מדי חודש היו בלתי הגיוניות עבורנו!
אחרי שנה בתוך הסרט הזה, הגעתי למומחית לנפרולוגיה שאמרה לי חד משמעית "אופיר, אין שום בעיה עם הילדה, את רק צריכה לגמול אותה מהחיתול ותמו כל צרותייך"
אני זוכרת שהסתכלתי עליה ואמרתי לה "אין שום בעיה דוקטור, זה המקצוע שלי, אני גומלת אותה מהר",
הגעתי הביתה, שיתפתי את בעלי בתוכנית ויצאנו לדרך.
את כל הטריקים שלמדתי הפעלתי שם - אבל נחשי מה?
הילדה לא הייתה מוכנה לעשות פיפי, כי יש דבר אחד קטן ששכחתי לקחת בחשבון והוא - שהיא מפחדת לעשות פיפי!
לא משנה עם מי התייעצתי - כולן נתנו לי את כל התשובות המוכרות, אותן תשובות בדיוק שאני נתתי לאמהות שליוויתי (ובאותו הרגע כבר לא יכולתי יותר לשמוע) - "תשחררי!"
